הכרעת דין בתיק תו"ב 55783-06-12

כתב האישום וטענות הנאשם

1. בכתב האישום נטען כי במהלך שנת 2009  או בסמוך, הנאשם, בנה של הגב' מרים בזק ז''ל, בעלת מחסן בקומת קרקע בבניין ברח' איתמר 10, ר''ג (להלן - המחסן), ביצע או היה אחראי לביצוע עבודות של חפירת מבואה בסמוך לדלת המחסן, בשטח החצר המשותפת של הבניין, בשטח של כ-12 מ''ר, וכן יצק בשטח אותה מבואה משטח בטון וקירות תמך (להלן - העבודות).

2. הנאשם הודה הלכה למעשה בביצוע העבודות, באמצעות קבלן בניה מטעמו אשר עליו פיקח (עמ' 22 לפרוטוקול, ש' 16 - 17), עבור אמו המנוחה שהייתה אז בחיים, אך העלה שתי טענות הטעונות הכרעה:

האחת, כי העבודות אינן טעונות היתר.

השניה, כי סגן מהנדס העיר באותה עת, מר יצחק אוז'לבו, אישר בפניו כי אין צורך בהיתר וכי הוא יכול להמשיך ולסיים את העבודות.

כלום העבודות טעונות היתר ?

3. אפתח את הילוכי בטענתו הראשונה של הנאשם. בסעיף 1  לחוק התכנון הבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן - חוק התכנון והבניה), "בנין" מוגדר כך:

" כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות -

(1)   כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;

(2)   קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל;"

4. סעיף 145(א) לחוק התכנון והבניה מורה אותנו כך:

"לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

מיום 27.5.1989

תיקון מס' 26

ס"ח תשמ"ח מס' 1259 מיום 27.7.1988 עמ' 148 ( ה"ח 1817)

תיקון מס' 26 (תיקון)

ס"ח תשמ"ט מס' 1266 מיום 8.2.1989 עמ' 7 ( ה"ח 1912)

 (א)  לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

(1)   התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;